פסק-דין בתיק ב"ל 48724-07-10

1.       לפנינו תביעה של התובע להכיר בו כמו שנפגע בשמיעתו (ירידה בשמיעה וטנטון) בשל ארוע תאונתי מיום 6.11.08 בו נחשף התובע לרעש התקפי חזק בן מספר שניות של מכשיר חשמלי לניסור קירות בעת שהופעל המכשיר בסמוך לראשו.

2.       ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

א.      התובע, יליד 1955 עובד, כיועץ עצמאי, למעלה מ- 10 שנים לחברת תוכנה של אחד הבנקים בישראל (להלן - הבנק).

ב.       משרדי הבנק כוללים שלושה מבנים שביניהם מקשרים מסדרונות. משרדו של התובע ממוקם בבנין המרכזי ומסדרון שעובר ליד המזנון בקומה בה עבד התובע מקשר בין משרדו לבין משרדי הממונים עליו - הממונה הישיר ומנהל האגף, המצויים בבנין הצמוד (להלן - המסדרון ו הבנין הצמוד, לפי הענין).

ג.        בתקופה שקדמה לארוע הנטען בוצעה בבנין הצמוד, בקומה בה ישב הממונה, עבודת שיפוצים כך שמספר חדרים הוסבו לאולם מחשב. במסגרת השיפוץ סולקו קירות פנימיים וכך גם לגבי הקיר המפריד בין המתחם בו בוצע השיפוץ לבין המסדרון (להלן - הקיר המפריד). עבודת השיפוץ בוצעה על ידי קבלן (להלן - הקבלן) אשר העסיק עובד משלו (להלן - העובד) וכן מספר בעלי מקצוע.

ד.       לטענת התובע, ביום 6.11.08 הוא הלך למשרדו של הממונה הישיר, כפי שהוא נוהג מעת לעת, לצורכי העבודה השוטפת או לענינים שונים. לטענת התובע - הוא אינו זוכר אם אכן נפגש עם הממונה הישיר אם לאו, אך בעת שחזר למשרדו וחלף במסדרון הפעיל העובד "מכשיר מסור/דיסק חשמלי לחיתוך, בסמוך לראשי" (ס' 3 לתצהיר התובע), לצורך 'הורדתו' של כל הקיר המפריד (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 5).

ה.      לטענת התובע מהפעלת המכשיר החשמלי הוא חש 'מהלומה' (ובלשונו - "זץ") של רעש, התחיל להרגיש לחץ וצלצולים באוזניים ותוך "שניות" (עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 16 - 17) הוא ברח כל עוד נפשו בו אל עבר המזנון שם פגש את אחראית המזנון (להלן -  אחראית המזנון).

ו.        לטענת התובע, כעבור יומיים החל להרגיש תחושת רעש מוזרה בדומה לרעש לא אחיד ממזגן פועל, הוא פנה ביום 10.11.08 לרופא המשפחה והחל סדרת טיפולים רפואיים שבשלב זה לא נפרטם.

ז.        ביום 20.10.09 הוצאה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נת/3), שם צויין כי התובע נחשף "לרעש שיפוצים בעבודה".

ח.      ביום 4.11.09 הגיש התובע לנתבע טופס הודעה על פגיעה בעבודה (נת/1) ובה נטען כי ביום 6.11.08 "בעוברי במסדרון הופעל מסור חשמלי בסמוך לראשי ועימו ניסרו קיר".

ט.      ביום 24.12.08 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע (נת/2). שם טען התובע כי בעת שהלך לממונים עליו עבר במסדרון ו "אחד העובדים שעסקו בשיפוצים הפעיל מכשיר חיתוך שלא ברור לי מזה [צ"ל: מה זה - א.א.] .... ברחתי מיד משם למזנון ...".

י.        ביום 31.1.10 דחה פקיד התביעות את התביעה, בין היתר, משלא הוכח להנחת דעתו הארוע התאונתי הנטען.

3.       ביום 27.7.10 הוגשה התובענה שבפנינו. תצהירו של התובע הוגש ביום 14.11.10.

ביום 27.2.11 ביקש התובע לזמן מספר עדים: האחד - הקבלן, השני - העובד, אשר לפי הנטען ניסר את הקיר, השלישי - אחראית המזנון אשר לפי הנטען היתה קרובה לארוע ויודעת על התרחשותו, והרביעי - הממונה הישיר אשר לפי הנטען מודע לארוע הרעש.

ביום 28.2.11 הורה בית הדין על זימון העדים וביקש מהתובע להבהיר האם העדים התבקשו ליתן תצהיר וכן ציין כי לא ניתן לזמן את העובד 'דרך המעסיק' ונדרש לזמנו באמצעות המצאה לעובד עצמו או למענו.

ביום 17.4.11 הוגשה בקשה מתוקנת לזימון עדים. התובע ביקש לזמן את הקבלן ואת אחראית המזנון אשר גם חתמה על תצהיר שצורף ולפיו:

"..

2. אני זוכרת  שבאחד הימים הגיע אילן למזנון כשידיו על האוזניים.

3. הוא אמר הוי מה עשו לי, איזה כאב באוזניים זימזומים ורעש.